<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' מזוזה</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ואמר רבה בר שילא אמר רב חסדא [מנחות ל"ג ע"ב] אכסדרה פתוחה פטורה מן המזוזה, אע"פ שיש לה פצימין, מאי טעמא לחזוקי תקרה היא דעבידי. מיתיבי בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה, הכא במאי עסיקנן באכסדרה דבי רב, אכסדרה דבי רב אינדרונא מעליא הוא, אלא באכסדרא רומיתא. נמצאו עכשיו שלשה ענינין יש באכסדרא, האחת אכסדרא סתם הקרויה בכל מקום אכסדרה, ועליה אמרו רבותינו [ב"ב כ"ה ע"א], עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפון אינו מסוכך, נמצא אכסדרה סתם הוא מג' רוחות ורוח רביעי מפולש. ופירש גאון אכסדרה בית שיש לו ג' דפנות, ודופן רביעי שמעמידין בה דלת אינה מגופפת כל עקר, אלא פתוחה ברחבו של בית כלו. וכגון זו אע"פ שיש לה פצימין פטורה מן המזוזה, אבל אכסדרה דבי רב אינדרונא מעליתא היא. יש מי שפירש אכסדרה דבי רב יש לה פצימין רחבין הרבה עד שנעשית כמו בית. ויש מי שפירש אכסדרה דבי רב לא היתה מפולשת לא כך ולא כך, וארבע כותלים היו לה מארבע רוחותיה כשאר בתים, ולפי שהיתה עצורה ביותר לא היו קורין אותה על שום בית, והיינו דקא מתמה תלמודא אכסדרה דבי רב אינדרונא מעליא הוא. ויש מי שפירש דד' כותלים היו לה מד' רוחותיה והיא הנקרית אכסדרה לפנים מן הבית. ופורש בתוספתא [ב"מ פי"א הי"ג] מי שיש לו אכסדרה לפנים מביתו בזמן שמגופפת נותנין לה ארבע אמות בחצר ומכניס ומוציא. וראינו לרבינו שרירא ז"ל שפירש הכי בפ' השותפין [ב"ב י"א ע"ב] אכסדרה דבי רב שהיא חדר שפתחה צד מצדדיו וקצר מגבהו, ובזמן שהוא [מזה] הענין חייבת במזוזה. ואכסדרה רומיתא נמי יש מי שפירש יש לה פסימין ואינן חזוק לתקרה ורויחא מצדדין ולא גביהא מלעיל ויש לה ד' כותלים שאינן גבוהין מן הארץ אלא שתי אמות ועשויין כמו חלונות וסומכין עליה בני אדם, וגם זו חייבת במזוזה. ופי' נמי רבינו שרירא ז"ל בפרק השותפין אכסדרה רומיתא פרש מאור עינינו גאון [אבי] אבינו (וכו' עד) [נ"ע] דרויחן מצדדין ולא גביהן מלעילא. ופרש בית שער כגון שהן בתים מרובים בתוך חצר אחת, ועל פתח החצר יש לה תקרה עומד שם ומשמש, ואף בעלי החצר מפרקין שם משאם ויושבין שם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ואותו מקום אינו נחלק אלא עומד לתשמיש כלן. ופי' מרפסת כגון חצר שיש לה בתים מרובין וכל אחד דר בעליה ולפני העליה תקרה חלולה מלמטה והיא על גבי עמודים נתונה לפני פתח העליה לתשמיש העליה. ופרשו רבואתא הכי ופי' מרפסת בית שיש לו מעלות לעלות לגג ואם יש ד' וה' פתחים למרפסת אין לו אלא ד' אמות כגון שיש בחצר כמה דיורין ופתחן אל המרפסת מיכן ומיכן כדי שיעלו כל אחד ואחד במקומו. ופי' מרפסת מלשון מעין נרפש, ומלשון ושארה ברגלא רפסא, והוא מקום מעבר ונדרס, ועל כן נקראת מרפסת מפני שהיא נרפס[ת] ברגלים, כמו הדרך [שנקראת דרך] לפי שדורכין אותה, וכמו המסלה שנקראת מסלה מלשון סלה כל אבירי ה', ואומר סלוה כמו ערמים והחרימוה.
